גזר דין בתיק ת"פ 3135-01-13

רקע עובדתי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר, בכתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא סם. יובהר כי בהסדר הטיעון בין הצדדים הוסכם כי יוסרו מכתב האישום הוראות החיקוק בסעיפים 3 ו-4 "החזקת סמים שלא לצריכה עצמית" ו"ניסיון להחזקת סמים" ולפיכך הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעבירות הקשר והיבוא בלבד. לא היה שינוי בעובדות כתב האישום, ולא הייתה הסכמה לעניין העונש.
2. על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, התגורר הנאשם, שהינו אזרח תאילנד, במושב פארן, שם הועסק בחקלאות על פי אשרת עבודה. במהלך חודש דצמבר שנת 2012 קשר הנאשם קשר עם אדם בתאילנד לצורך ייבוא סם מסוכן מסוג מתאמפטאמין. סוכם כי אותו אדם ישלח הסם מתאילנד למושב פארן, לידי הנאשם, באמצעות הדואר. בהתאם לקשר, שלח האדם האחר את החבילה מתאילנד לישראל כאשר הסם, ב-2190 טבליות, מוסתר בתוך 5 מיכלי דאודורנט ריקים, ועטוף בשקיות. ביום 09.12.12 הגיעה החבילה אל המכס בישראל והסם נתפס.
3. בהמשך, במסגרת פעולה יזומה של שוטרי יחידת "מגן", הוציאו שוטרי יחידת "מגן" מהחבילה את הסם כשהם מותירים בתוך החבילה 50 כדורים מהסם. השוטרים ארזו את החבילה, הניחו אותה במשרד הדואר במושב פארן, והמתינו בקרבת מקום להגעת הנאשם או מישהו מטעמו למשרד הדואר. ביום 24.12.12 הגיע הנאשם בשעה 12:00 או בסמוך לכך לדואר נטל את החבילה ויצא מהדואר. אז נתפס הנאשם ונעצר על ידי השוטרים, כשהחבילה בידו ובה הסם.
4. הצדדים הסכימו על נסיבות רקע נוספות שיש לקחת בחשבון לעניין העונש. הוסכם כי בטרם נעצר הנאשם עבד בישראל באופן יציב, אצל מעביד אחד. הוא היה "פועל טוב" ולא היו איתו כל בעיות. כן הוסכם כי הנאשם, לאחר שנתפס, סייע בחקירה ואף הפליל אחר.

טיעוני הצדדים לעונש

5. ב''כ המאשימה טענה בפתח דבריה לעניין מתחם הענישה, מכוח עקרון ההלימה בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. התובעת טענה כי יש ליתן מתחם נפרד לכל עבירה בה הורשע הנאשם, היינו קשירת הקשר והייבוא.
6. לעניין עבירת קשירת הקשר, טענה ב''כ המאשימה למתחם עונש של מאסר בפועל לתקופה של בין שנה וחצי לשנתיים וחצי (18- 30 חודש) ולעבירת ייבוא הסם מאסר בפועל לתקופה של בין שנתיים וחצי לארבע שנים (30-48 חודש). ב''כ המאשימה טענה עוד כי נסיבות העבירה חמורות. שכן, כללו תכנון מוקדם, תיאום עם אחר ומעורבות פעילה של אחר בעת ביצוע העבירה. כן טענה כי חומרת העבירות באה לידי ביטוי בנזק הרב שיכול היה להיגרם מהפצת כמות כה גדולה של הסם. המאשימה הפנתה את בית המשפט, בין השאר, לפסיקה של כב' השופט ביתן בת''פ 27948-05-11 שם נגזר על הנאשם באותן העבירות של קשירת קשר וייבוא סם  30 חודשי מאסר בפועל. זאת, במקרה בו יובאו "רק" 991 הכדורים. המאשימה הדגישה את עקרון ההרתעה בביצוע עבירות מהסוג הנידון. עמדת המאשימה, לסיכום, היא שיש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממשי ומרתיע, וכן מאסר מותנה וקנס כספי.  
7. ב''כ הנאשם- בפתח דבריו טען שלא ניתן להפריד בין עבירת קשירת הקשר לבין העבירה של ייבוא הסם. זאת, משום שמדובר באותן פעולות עצמן. הרי הנאשם לא ייבא את הסם לישראל פיזית. הדבר ההופך אותו לשותף למעשה היבוא הוא עצם קשירת הקשר. קשר, שעל פיו שלח האחר את הסם, אשר הנאשם אסף. לפיכך, ביקש הסנגור לקבוע מתחם אחד לכל האירוע, ולא לקבוע מתחם נפרד לכל עבירה.
8. ב''כ הנאשם ביקש לטעון כי הנאשם לא היה מודע לאפקט הסם, בו ראה דבר שנועד להמריץ בעבודה. עוד הוסיף הסנגור דברים אודות מתחם הענישה לאור פסיקה שהביא, והוא אף התייחס לפסיקה שהביאה המאשימה. לשיטתו, מהפסיקה עולה כי מתחם הענישה נע בין 18 חודשי מאסר לבין 30 חודש מאסר בפועל.
9. בהמשך ביקש הסנגור לקחת בחשבון את סיועו של הנאשם בהפללתו של אחר. לעניין מצבו הכספי של הנאשם, טען הסנגור כי הנאשם למעשה נוצל על ידי גורמים אחרים שכן מהנסיבות עולה שהינו בלדר, להבדיל מראש רשת. כמו כן התייחס למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, פרידה מבת זוג איתה הגיע לארץ, ואף הזכיר את החיסכון בזמן השיפוטי אשר נבע מהודייתו.

דיון

      סעיף 40יג - מספר ה"אירועים" בכתב האישום

10. כאמור, יש מחלוקת בין הצדדים כיצד ליישם את הוראות סעיף 40יג לחוק העונשין על מקרה זה. הצדדים לא הרחיבו בהנמקתם. המדינה סבורה כי קשירת הקשר ליבוא הסם מהווה אירוע עצמאי ונפרד ממעשה יבוא הסם. זאת, משום שקשירת הקשר קדמה למעשה היבוא.
11. לא אוכל לקבל את עמדת המדינה בעניין זה. זאת, משום שכתב האישום אינו מתאר קשר עצמאי ושלם, שהחל והסתיים, לפני שהחלו התיאומים המעשיים לקראת היבוא. אין תאריכי שיחות ואין פירוט של תוכן השיחות. בנסיבות אלה, קשה להבחין בין ה"סיכום" אודות אופן היבוא בדואר, סיכום שנעשה "במסגרת הקשר ולשם קידומו", לבין אותו קשר ראשוני וערטילאי לייבא סם מתאילנד לישראל למטרות סחר. למרות שבוודאי תוך מהלך הדברים, גם נקשר קשר וגם יובא סם, על ידי שני השותפים בצוותא, ובכך בוצעו שתי העבירות. 
12. לעומת זאת, יש לקבל את טענת הסנגור כי התכנון של המעשה, הוא הוא תחילת היבוא, ההופך את הנאשם למבצע בצוותא של היבוא עצמו (שנעשה פיזית על ידי השולח הזר, וכן על ידי הדואר עצמו כ"סוכן תמים"). הרי הנאשם לא נסע להביא הסם בעצמו והסם גם לא הגיע מעצמו. כדי שעבירת הייבוא תבצע בשלמותה, הרי שיש צורך ליצור קשר מהארץ עם אדם בתאילנד ושזה האחרון יארגן וישלח את הסם ויחל בתהליך היצוא, לשם הבאתו של הסם לארץ. שיטת היבוא, על ידי שולח בדואר ומקבל בדואר, המבצעים בצוותא, מצויה ותדירה, כעולה מהפסיקה שהגישו הצדדים לעניין העונש. יבוא שכזה מחייב תיאום מראש. לפיכך, מיניה וביה, יש בדבר משום "קשירת קשר". אולם, בהעדר שלב מסוים ומוגדר בו ניתן לומר שכאן הסתיימה קשירת הקשר וטרם החלו פעולות היבוא, אין לומר שמדובר, מהותית, בשני "אירועים".
13. סיכומו של דבר, יש לראות את כל המעשה כעין אירוע רב שלבי, שתחילתו בקשירת הקשר והתיאום הטכני וסיומו בייבוא הסם. לפיכך, בהקשר לסעיף 40יג לחוק העונשין (כפי שתוקן בתיקון 113), יש לראות את כל מהלך המעשים אשר בכתב האישום כ"אירוע" אחד, ועל כן יש להחיל על כל האירוע מתחם ענישה אחד.

הערכים המוגנים

14. אין צורך לחזור ולציין את הערכים המוגנים העומדים ביסוד האיסור על סחר בסם וכל שכן היבוא. הסמים השונים נושאים בחובם סכנות שונות ומגוונות, למשתמשים ולציבור הרחב. המשתמשים נמצאים בסיכון של התמכרות המביאה בעיות בריאות, בעיות חברתיות ומשפחתיות ואף קשיים כלכליים. הקשיים הכלכליים מביאים את המכורים לעבריינות קלה וחמורה ולעיתים לזנות על כל הרעות הנלוות לתופעה מצערת זו. סבל רב נגרם למכורים, בענישה, בגמילה ועוד. המחיר הציבורי של תופעת הסמים כבד. החל מירידה בפריון של משתמשי הסם עם סיכון מסוים בעת נהיגתם, וכלה במעשים הנואשים של המכורים, בהם עבירות קלות וחמורות אשר נעשות למימון הסם הנורא. עבירות, מהן נפגע הציבור הרחב, בפרטיותו, רכושו וגופו. החברה אף משקיעה ממון רב בהוצאות ציבוריות. זאת בהוצאה המשטרתית והמשפטית, בענישה ובשיקום של עברייני סמים, ואף בטיפול בעבריינות הנלווית ותוצאותיה.